מבוא לפילוסופיה באבודים
Lost is the most extraordinary complexed exciting book the whole world was reading on television
Jack Bender, Executive Producer of "Lost" - July 13, 2009 Press Release - Israel
בתור תלמידה לפילוסופיה, תמיד התעניינתי במסרים הפילוסופיים שאנו מקבלים ממגוון המדיות והספרות. הבנתי שישנה האפשרות ללמד פילוסופיה וישנה האפשרות של לחוות אותה.
גדלתי בתור ילדה על הספרות הקלאסית, עליסה בארץ הפלאות, רובינזון קרוזו, הקוסם מארץ עוץ, מסעות גוליבר ועוד. ספרות שהעניקה את החוויה של הפילוסופיה, ספרות שהעלתה תמיד עוד ועוד שאלות – מה המצב הנכון, השלם? מהי האמת? האם הכל תלוי פרספקטיבה (רלטיוויסטי)? כיצד שבים הביתה? למה הבית הוא מקום כה חשוב? ועוד.
כאשר נתקלתי בסדרה "אבודים" ציפיתי לחוות סדרה העושה פחות או יותר את מה שהספרים שאהבתי בתור ילדה עשו, קרי התמודדות עם הקושי הפילוסופי והפסיכולוגי של ללכת לאיבוד.
עד מהרה גיליתי שהסדרה עושה זאת ועוד. היא מרחיקה אותנו "הרחק הרחק מקנזס". בעידן מהפכת המידע, אבודים לקחה את מושג 'חווית הפילוסופיה' לדרגה חדשה לגמרי. הימצאות הפילוסופיה והפניות תרבותיות כאלה ואחרות, נמצאות במלוא מובן המילה כמעט בכל פרט בסדרה. בדרך זו יצרה הסדרה מכלול פילוסופי שלם במסווה של סדרה הוליוודית.
הסדרה אינה עוסקת רק במישור הפיזי של החיים, אלא גם במישור המטאפיסי והאפיסטימולוגי. יוצריה בחרו להתמודד עם שלל שאלות אוניברסליות, שאלות איתן הפילוסופיה בחרה להתמודד מראשית דרכה, הן הפילוסופיה המערבית והן פילוסופיית המזרח.
מבין כלל הנושאים בהם היא נוגעת אבקש לטעון בעבודה זו שהנושא המרכזי איתה היא מתמודדת הוא נושא ההליכה לאיבוד.
הסדרה מקדמת פילוסופיה זו, את הפילוסופיה של עצמה מתוך הכותרת שלה קרי הליכה לאיבוד, או כפי שאתייחס למושג במהלך כל עבודה זו – "אבידות" .
נתקלתי בקושי רב במציאת ספרות פילוסופית העוסקת במישרין במושג ההליכה לאיבוד, איבוד הדרך, איבוד לדעת ועוד. רק לקראת סוף כתיבת העבודה הבנתי מדוע. הנושא כה מורכב ומכיל כל כך הרבה הנחות יסוד, מידע ופרטים שלתקוף את המושג ולהבין לעומק במה מדובר היא בהחלט משימה מתיימרת.
אולי זה המקום להדגיש, איני מתיימרת לעשות את מה שקודמיי וגדוליי לא עשו. חשוב היה לי להעלות את השאלות בדבר מושג ה'אבידות' ולנסות לבחון האם צורת ההסתכלות שלנו על המושג היא נכונה. על כן, מטרת העבודה היא צעד ראשון בהטלת ספק.
אנצל גם את ההזדמנות להדגיש שעבודה זו לטעמי תהיה מובנת יותר למי שצפה בסדרה ועל כן אני מתנצלת בפני מי שלא.
על מנת להבין את מושג ה'אבידות' ולנסות לענות על השאלה האם בכלל ניתן ללכת לאיבוד, אתחיל בהצגת החוויה הפילוסופית בסדרה "אבודים", במיוחד החוויה המועברת בנושא ההליכה לאיבוד. אציג סינופסיס קצר על הסדרה ואדגים לאחר מכן כיצד מושג ה'אבידות' בא לידי ביטוי בסדרה עצמה ובחוויה שלה בעולם מחוץ לאי, קרי עולמם של הצופים אשר נחשבים לחלק בלתי מבוטל ממושא החקירה של יוצרי הסדרה.
לאחר מכן אבקש לטעון שהדרך בה הסדרה "עושה" פילוסופיה היא על ידי הצגת מיקרוקוסמוס חברתי העסוק בשאלות מפתח של הפילוסופיה. עיסוק זה בא לידי ביטוי ב-3 רמות – דרך הנאראטיב של הסדרה, דרך שמות הדמויות וההקשרים ביניהם ודרך ההתפתחות הפסיכולוגית \ פילוסופית של הדמויות עצמם.
לבסוף, אנסה להציג את הנחות היסוד הקלאסיות בנושא הליכה לאיבוד - כיצד מושג הזמן קשור למושג 'ההמצאות' או 'חוסר האבידות' וכיצד ניתן לבטא "אבידות" במונחים מטאפיסיים ואפיסטימולוגיים.
ביחס להנחות יסוד אלו, אבקש להעלות את השאלה האם ישנה דרך אחרת לתפוס את מושג ה'אבידות'. אנסה להטיל ספק בקיומו של המושג ואנסה להראות כיצד הסדרה, אשר אותה הצגתי כמעניקה את חוויית הפילוסופיה חותרת להעביר מסר זה.